כולם חכמים כולם

כולם חיילי המהפכה
 
 
בזמן האחרון שמתי לב שכמעט כל ישראלי לוקח על עצמו גם תפקיד בטחוני התנדבותי, לכל מקרה שלא יבוא. אנשים לא סתם חיים או עושים את עבודתם, כל אחד גם ממלא תפקיד צבאי חיוני. וכך, במקום גננת, נהג, פקיד, וטלר – יש לנו אנשי שב"כ ואבטחה במשרה חלקית. בזמן האחרון זה נמאס לי.
 
נהג המיניבוס של הילדים, למשל, שואל מאיפה יש לי לבני מבטא זר. אני מספרת לו שהוא למד לדבר בארצות הברית ובקנדה, וכך דבק בו המבטא. תגובתו הראשונה של הנהג היתה "קנדה, הם לא שומרים מספיק על הגבול עם אמריקה, אז כל המחבלים נכנסים." נו, האם זו חוות דעת מוסמכת מאיש מוסד לשעבר המשמש כנהג מיניבוס רק בתור תחביב…? את מי מעניין השטויות האלה, והאם זה כל מה שיש להגיד על קנדה, או על מבטא של ילדים.
 
היום, שיחה עם מנהל סניף הבנק שלי בקשר ל"תיקים באפלה" המתרחשים בחשבון שלי. בעוד הוא מדפדף במסמכים אנחנו משוחחים על הא ודא. "אממ…יפו ? את גרה ביפו…טוב, מי שלא איכפת לו ליד מי הוא גר…כמו ערבים…אז שיבושם לו." ככה אנחנו ממשיכים, והוא מבהיר לי כיצד גם בתור מנהל סניף בנק, הוא שומר על הביטחון, שם עין על חשבונות במזרח ירושלים וכולי וכולי. בסוף השיחה, לא ברור לי אם דיברתי עם מנהל סניף שיש לו גם כך מספיק עבודה שלא מתבצעת, או עם יו"ר ועדת חוץ ובטחון של הכנסת.
 
וכך הלאה והלאה.
 
אין פסול בכך שאנשים מתעניינים בדברים נוספים מעבר לעבודתם ופרנסתם. זה אפילו נחמד לדעת שהם לא מסתפקים בעולם צר כנמלה. אך בזמן האחרון יש רושם שאף אחד לא עוסק בעצם בעבודה שלו. כל אחד בולש, מאבטח, מטיף, ומסייע ל"בטחון המדינה".
 
עם כל הכבוד לנהג, למנהל סניף הבינלאומי בבירה, למבקר הספרים, לצלמת האומנות, לטוקבקיסטים באינטרנט, לגננת ביפו, לשכנים, לבעל הבית (שדואג תמיד להזכיר לי ולוודא שהוא לא משכיר לערבים), לנהג האוטובוס ולפקיד הדואר (רק לנהגי מוניות אני מרשה, זו חבורה מופלאה כך גיליתי של אנשים מעמיקים, דקי אבחנה וציניים להחריד) – אולי תעשו את העבודה שלכם קודם כך, ואח"כ תתנדבו על חשבון זמנכם החופשי למשמר האזרחי, לשב"כ או לכל ארגון שאתם רוצים. האם העבודה שמשלמים לכם לביצועה היא רק תחביב ? והעיקר הוא לנהל את המדינה ?
 
כמובן, המגלומניה הזו, שנובעת מכך שכולם גם עושים מילואים ויש להם בן דוד שהיה מאבטח בקונסוליה בהונגריה, היא הפתח הגדול למאפיה ולארגוני הפשיעה שהתרבו פה. קל מאד לקבל "שירות מתחת לשולחן" או מידע חסוי, כאשר מבקשים זאת בטון האחראי המוכר של אברש'ה מהג"א או שולפים איזה תעודה ומריצים אותה מהר מול העיניים, כדי שלא יוכלו לשים לב שזה מינוי לבריכה או :חופשי חודשי. 
 
הפעם הבאה שאיזה נותן שירותים מתחיל לנאום לי על בטחון או פוליטיקה, אני אתחיל לצעוק. 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • RSM  On 28/06/2005 at 13:54

    It is wonderful, mostly from a bloger….

  • גרי אפשטיין  On 28/06/2005 at 19:36

    נשמה… ומה את עושה כאן בבלוג שלך?
    לא אותו דבר?
    אין לך לפחות שתי דיעות (ועוד אחת בעתודה) על כל נושא?
    קצת גזעני נשמע לי הדיבור שלך – וזה בדר"כ בא מאלה שיש להם חברים ערבים וגרים ביפו…
    מעניין שכל הדיעות שאת לא ששה לשמוע הן סמי-ימניות ורובן באות ממזרחיים בפוטנציה (חוץ מנהגי מוניות כמובן – בקרקס השחור שלך הם האישה עם הזקן, זה תמיד משעשע).
    ואני בכלל שמאלני אשכנזי ולא קשור למואיז בן הרוש בשום דרך ככה שאני לא מתבכיין – אני רק מכחכח בגרוני.

  • איריס  On 28/06/2005 at 21:46

    אני לא עושה את זה על חשבון העבודה…ולא מול קהל שבוי. מי שלא רוצה שלא ייכנס. זה שונה מאשר ההכרח שנוצר כאשר באים לקבל שירות ובמקום לדבר על הטלפון המקולקל שומעים נאום על המצב הבטחוני עם השלכות לטיב השירות לפי סוג הדעות.
    גרי אחי הגבר
    לא קראת ולא התעמקת בבלוג שלי בשביל לדעת שחיצי הביקורת שלי מופנים במידה שווה למכונים שמאלנים, החל מאנשי "המערך" ועד אחרון הצבועים שמצביע יחד מרצ שינוי ויושב על רכוש גזול של ערבים או מזרחים.
    אני בגלל ממוצא סורי וחצי פרסי
    א.

  • גרי אפשטיין  On 29/06/2005 at 09:26

    איריס אחותי הגברית
    זה נכון שלא התעמקתי בבלוג שלך וזה בגלל שאני לא בן אדם עמוק אבל מהמקום שאני עומד בו שזה ככה ממש על פני השטח ולפעמים אולי 5 ס"מ מעל בריחוף וזה גם כן רק באירועים מיוחדים זה נראה לי שהתגובה שלך הייתה ממוקדת לאנשים שהם גם ערסים קצת ובעיקר גברים.
    די כבר לרדת עלינו!
    מה כבר עשינו נשמה?
    ולסיום – נהגי מוניות? בחייך…

  • איריס  On 29/06/2005 at 10:17

    על גברים דוקא ? תקרא שוב על הגננת, הצלמת וכולי. שתי הדוגמאות הן של גברים, אבל זה משום שהן המקרים האחרונים.
    דבר נוסף, לאחרונה מגלים שנשים מוצאים בעיקר בלשכת התעסוקה ובביטוח לאומי, כך שמאד קשה לי לדווח על מפגש עם נשים בעמדות כמו
    מנהלת סניף בנק
    נהגת מיניבוס
    וכולי
    מהסוג המטריד הזה יש נשים בשפע, אבל הן כל כך עלובות שאפילו את הזהות והשם שלהן אי אפשר לגלות. כל מיני טוקבקיסטיות מטרידות ומאיימות, ושאר משת"פיות. לא גרי, גברים זה מוצי פוצי, ערסים זה לא התחום שלי, ואתה מתחיל לשעמם. תחזור לכתיבה הקודמת, אמנם היתה אוילית אבל פה ושם הצלחת לשעשע.

  • גרי אפשטיין  On 29/06/2005 at 22:27

    היי!!! עד כאן.
    לגרי לא נותנים ביקורת! רק מקבלים!
    מה זה "פה ושם הצלחת לשעשע"?
    גרי כותב הכי משעשע בכל האינטרנט, הכי משעשע!!!
    הכי!
    גרי!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: