חג הביקורים ! ומה קורה במשטרת ישראל ?

סופסוף בלוגרית אמיתית
 
לראשונה מזדמן לי לחוות בלוגריות מהי. שידור חי מזירת הממסד, לאחר הגשת תלונה במשטרת ישראל. ציבור הקוראים מרותק, ממתין חסר נשימה, מה קרה במסדרונות החוק ? אז הנה, קבלו אותם, משטרת ישראל בפעולה.
 
התחנה ריקה בערב החג, טוב יש "גשר" וגם עברייני ישראל לקחו חופשה קטנה, אולי ירדו לסיני נגד ההוראות של הגננת. המבנה מזכיר את משטרת המנדט הבריטי, עדיין לא ערכו שיפוץ כללי. גם מזגן היה מועיל למקום, וכמובן איזו פינת שתייה ביום חם, שלא לדבר על כסאות המתנה נוחים יותר. חדר התלונות ריק, ואני מוזמנת לבחור מתוך שתי "אשקוביות", לוקחת הימור על הראשונה, היא מעשנת בחדר, מה שמבטיח שאוכל גם אני לעשן במבנה ציבורי, לא סתם, אלא "מספר 1 באכיפת החוק". שוטרת כלבבי עם הבנה אנושית. ואכן, היא מתגלה ככזו. בניגוד לציפיות השליליות שלי, השוטרת תופסת די מהר מה קרה.
 
מתחילה לתקתק את השמות, מספרי זהות של ה"גובה" ו"המפעילה שלו" מחברת שוהר, ומזדהה בקול גם ובמצמוצים פולניים עם הסבל שלי. "למה לא צלצלת 100 על המקום ? פעם שניה אל תחכי, צלצלי על המקום נבוא להוציא אותו מהבית שלך, חצוף". היא לומדת ממני, לראשונה, שאפשר בישראל לעקל בלי לפתוח תיק הוצל"פ אלא על יסוד "כתב הרשאה" מפוקפק לפי פקודת המיסים. לוקח לה חצי שעה שלמה להאמין שאפשר לעשות דבר כזה בישראל. "איפה הצו ? איפה הטופס הצהוב של ההוצל"פ ?". אני מסבירה לה שאין צו וגם לא יהיה צו חוקי. זה הצו. השוטרת בהלם מהמצב בישראל, ולרגע לוקחת הפסקה מרישום התלונה, ונכנסת לויכוח עם שוטר אחר בתחנה, ומגנה על אזרח שמכוניתו נגררה כאשר הוא נוכח במקום הגרירה. "אסור לכם לגרור רכב כאשר הבעלים שלו במקום…למה הוא צריך לנסוע עד חולון אם הוא נמצא שם. תן דו"ח וזהו." נפלתי על שוטרת חמודה לשם שינוי. הבן שלי מתחיל לאבד סבלנות משעמום, אני אומרת בצחוק "תיזהר השוטרת מפחידה שב בשקט" והיא עונה לו "אני בכלל לא מפחידה." אהבתי.
 
ממשיכים לתאר ולספר, והיא מוציאה תלונה על הסגת גבול פלילית וגרימת חבלה לרכוש בזדון. החלק המטריד אותה הוא שהגובה דרש ממני לקבל שתייה, "מה הוא מבקש ממך שתייה ? זה רק בגלל שאת אשה הוא מרשה לעצמו ?" וגם שביקש כרטיס אשראי "אני מקווה שלא נתת לו, חוצפה.". אני מבקשת שתוסיף זיוף ומרמה נגד חברת שוהר, כיון שאין ספק שלא בוצעה מסירה כחוק, ולכן הוציאה מסמך במרמה. היא אומרת שלשם כך דרושה הוכחה, שיש לקבל את המסמך, וביום שלישי גם היא תצלצל לאפרת לברר מה קורה שם.
 
בשלב הזה הילד כבר מתחיל להשליך חפצים בגלוי על כל אדם בסביבה. אני אומרת לה שעלי לזוז, וחותמת על עיוור על "ההודעה" שהיא הדפיסה בקשר לשיחה שלנו. כאשר אני אוספת את התיק לזוז, היא שואלת כמו קולומבו הזכור לטוב :"תגידי, למה את חושבת שזה קורה לך ?"…טוב, ברור לי שהיא מבינה שזה לא אקראי, הביקור הזה. מצד שני, משטרת ישראל עדיין לא מספיק מקצועית ונקייה כדי שאוכל להגיש תלונה על הסיבות להתנכלות המאפיונרית. לא צריך להגזים. רציתי להגיד לה :"אם הייתם משטרה אמיתית ולא זרוע של ארגון פשיעה – שלא באשמתך אלא בצמרת שלכם – היית יודעת בדיוק את השערוריה שבבסיס הטרטור הביורוקרטי הזה." עוד לא בשלה השעה, אבל היא קרובה. קרובה מתמיד.
 
חג שבועות תעשה לך, ביכור מהמפייה, וביכור(ים) במשטרת ישראל.
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איריס  On 13/06/2005 at 20:25

    התגובה שלך הותירה תחושה לא נעימה של בין איום לבין עוקצנות שאינה במקומה. אחת משתיים, או שאת מביעה אמפתיה או מוסיפה מידע. אם השעה קרובה או רחוקה, לא את כניראה תחליטי, נכון ?

  • עורבנית  On 13/06/2005 at 23:56

    לא היה שמץ איום או עוקצנות בתגובה שלי.היתה אמפטיה שכוונה כנראה למי שלא מסוגלת כרגע לקבל אותה. אני לחלוטין לא מבינה למה היא יצרה אצלך עוינות עד כדי מחיקתה.
    כפי הנראה ואת לא בעניין של דיאלוג אלא רק של "שורה תחתונה", אבל היות ואת התגובה המקורית שלי מחקת- ולא הותרת למי שנכנס הנה לשפוט בעצמו- אודה לך אם תמחקי גם את התגובה התמוהה- והמעליבה משהו, שלך אליה.
    את השורות הנוכחיות כפי הנראה אני לא צריכה להפציר בך למחוק…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: