Out of the Bush

"היוצא מן היער" כך כתבו בעיתון הוא פירוש שמו של ויסאריון, המשיח הרוסי החדש – גורו אופנתי שהקים לאחרונה אשרם, כפר גדול ברוסיה, באזור הסמוך לגבול קזחסטן ומונגוליה. אח…איזו אקזוטיקה נודפת מהתיאור של המקום, וגם רגשות החמלה כלפי הקהל השבוי, והקדוש התורן עצמו. בעקבות הכתבה הקצרה ב"הארץ", יצאתי למסע לא ארוך מידי בגוגל, לראות במה מדובר.  מאחר שגם אני "יוצאת מן היער" (שמי העברי הוא יער, ולאחרונה החלטתי "לצאת" ממנו בחזרה למקור הגלותי – וגם במשמעות האנגלית שבכותרת), רבה היתה ההתרגשות.  משנתו של ויסאריון כוללת מיש מש אטקרטיבי של ניו אייג' ומסר של איחוד הדתות הגדולות, צמחונות ויוגה. אך בנוסף לרעיונות הגדולים קיימים הסממנים הרגילים של "כת", בעיקר בתחום הניצול של נשים.
 
תופעת הכתות אינה חדשה, ואכן כמה מהן מייחסות את מקורותיהן הרוחניים ל"איסיים", שנתפסים ככת ניו אייג'ית מיסטית בלב המדבר ועל חופי ים המלח. האיסיים מצטיירים כאיזו קבוצה של הילרים שהקימו קומונה והחליפו מתכונים. אלא שהיסטוריונים מוצאים גם ראיות לניצול והתעללות של נשים, כרגיל, ולנוהל אכזרי של ביקורת צולבת ווידויים פומביים, וחקירות מביכות. האיסיים נחשבים כחוליה מקשרת בין היהדות לבין הנצרות הקדומה, ומהם גם נוצרו כתות נוספות בעלות שמות אקזוטיים כמו "כת האביונים" (אותי זה קצת הצחיק, ומייד חשבתי להציע לכל נפגעי ביבי לראות עצמנו כחברים בכת אביונים שבראשה עומד הכומר ביביהו וחבר עוזריו הנאמנים מארצות הברית המצליפים בנו, לצהלות הקהל. אולי ניתן להתנחם שגם זו "דרך רוחנית" שכן גם אצל ויסאריון החיים דומים למה שגזר עלינו ביבי, עבודה קשה, העברת כל הנכסים למנהיג, והסתגפות).

חברי כת האביונים מתכנסים ליד האשרם במשרד האוצר לקבל את פני המורה הרוחני

 
בדרך כלל צומחת הכת סביב מנהיג כריזמטי המכריז שבפיו מסר חשוב לאנושות. אפשר כמובן גם לראות את הדתות עצמן כ"כתות" שהתפתחו סביב אישיות מרכזית, אך היו גמישות מספיק להתאים עצמן למצב שלאחר מות המנהיג, וכך הפכו לממסדים פתוחים יותר. בארץ, שאינה מפגרת אחר שום תופעה שלילית, צמחו גם כן כתות כמו פטריות אחרי הגשם. החל מחצרות מקובלים, ועד לקבוצות משונות שמטיפות לאור כזה או אחר, הנובע במישרין מן המנהיג, זוג המנהיגים או אפילו "ישות" ערטילאית שרק עוברת דרך דובר. אך כדי ליצור הבחנה קצת סולידית בין התקבצות רוחנית סבירה, ובין "כת" כדאי לשים לב לפריבילגיות של השליטים, בעיקר בתחום המיני (וחברו המלווה אותו תמיד, הכסף). לא תמיד ינצל המנהיג ישירות את הנשים בקבוצה, לפעמים תתבטא הפריבילגיה המינית שלו בצורה שילוחית, על ידי התערבות פולשנית ביחסי הזוגיות של תלמידיו, בדרך כלל לצורך חיזוק השליטה שלו, והדרת הנשים. לאחרונה, מתעוררים דיונים בקשר לדמויות כריזמטיות ביהדות ארצות הברית, כמו שלמה קרליבך, וגם רב ידוען אחר שאצלנו עלה לפרקים למעמד גורו, ונזכר בין החשודים בניצול רוחניותו לצרכים גשמיים…
 
כחובבת קונספירציות, עקבתי גם אחרי הספרות העניפה ברשת שמתעדת את העניין של הסי.איי.איי בכתות, ומעורבותו כמובן בכל התופעות המוזרות, החל מדייביד כורש ועד ההתאבדות הקולקטיבית של כת ג'ים ג'ונס.
זה מחייב לחקור ולשאול האם גם בארץ מעורבים כוחות השחור בפיתוח כתות ומעקב אחריהן. "מרכז הקבלה" ו"בני ברוך" עולים כדוגמאות טובות לבחינת תיאוריות הקשר. אין סיבה לדחות את התיאוריות הללו, מאחר שכתות מאפשרות הזדמנות פז לחקור כל כך הרבה דברים, שיש להניח שחובבי/חולי השליטה בעולם, לא יפסחו על ההזדמנות להיכנס לעובי הקורה. כת היא גם מוסד טוטאליטרי לעילא, שמהווה דגם להשתלטות פוליטית על חברות שלמות ואולי אפילו מדינות. אם יש "טריק" שאפשר ללמוד, אין ספק שיהיו מספיק מתעניינים בסחורה.
 
נושא אחר שעלה השבוע, והוא מתקשר אצלי לאותו עניין הוא מאבק הכנסיה הקתולית בספרו רב המכר של דן בראון "קוד דה וינצ'י". בהנחה שכולם קראו (ומי שלא קרא שירוץ לעשות את זה) הספר תוקף את נושא הכתות משני כיוונים. האחד, הברור יותר, הוא ההתייחסות לשתי הכתות היריבות, ה"אופוס דאי" מצד אחד, והכת המחתרתית של "שושלת ישו הנסתרת" ופולחן האלה. ואולם, מבין השיטין עולה נקודה חשובה יותר. הרי מבחינת היהודית, אחד מחטאיו של ישו בעצם הוא עיסוק בפולחן אישיות, ויצירת "כת" סביבו, וסביב יכולותיו המיסטיות. תיזה זו מתחזקת אם מקבלים את התיאור של ישו כרווק שאסף סביבו נערות משועבדות, חלקן בעלות עבר מפוקפק, כיאה לגורו מקצועי. ואולם, אם נכונה התיזה של הספר (שנגדה יצאה עתה הכנסיה) הרי ישו למעשה היה נשוי ואף אב לילדים, דבר שמשנה לחלוטין את דמותו ההסטורית הן ביהדות והן בנצרות. יתכן, וזה בעצם מה שאני הסקתי מהספר, שישו נפל קרבן לדיסאינפורמציה ומניפולציה מתוחכמת, שהפכה אותו מרב ונביא, ל"גורו" של כת. זה גם הולם את התיזה הקונספירטיבית, לפיה ה"גורו" בעצמו הוא הוא הקורבן והפיון הראשי בניסוי האנושי האכזרי של יצירת כת. הגורו מובל בדרכי רמייה להעמיק את הדלוזיה שלו, כדי לסחוף את מאמיניו ואת עצמו, לסוף הידוע מראש. בכך הוא משמש כקורבן-מקרבן, המשרת מטרות שאינן ידועות לו כלל. 
 
במסורת היהודית יש ניסיון ליצור מערך איזון ובלמים נגד היווצרות פולחן אישיות, ואין זה המקום לתאר את המנגנונים כולם. העיסוק בחוק למשל, ההלכות כמו "תנורו של עכנאי", העדרה של סמכות אחת ואפילו של תקדים מחייב מבחינה הלכתית, כל אלה מנטרלים במקצת את החשש לכתות. לכן, בבדיחות מסויימת, מתייחסים לחב"ד כאל כת נוצרית הקרובה ברוחה ליהדות. מאחר שיצירת כת משעבדת כרוכה תמיד במיסטיקה, מזהירה היהדות מפני עיסוק באזוטריה יהודית ללא מסגרת ראויה, ובעיקר ללא בקיאות עצומה בהלכה, קובץ החוקים היבש" כמו כן, מצווה על אדם להיות נשוי, כאשר הוא עוסק בקבלה, ולא בכדי. (לכך מצטרפת האזהרה שגבר ללא ילדים – לא מבחינה בריאותית כמובן – קרוי רשע).  אך מאחר שהיהודים מתוחכמים הם, נמצאו כבר המעקפים, וגם אצלנו יש כתות לרוב. אי אפשר בלי להזכיר את הגורו המפורסם ביותר, שבתאי צבי, שסחף אחריו רבים וטובים, שוב בשילוב המנצח של כריזמה, רוחניות, מיסטיקה, וסקס.
 
העובדה שהגורו סובל מעצם היותו "שליט" כביכול, מקבלת חיזוק מעדויות אישיות ואחרות. אמנם, לא כל הגורואים סבלו, אך רבים מהם העידו על סבל נפשי קשה שקדם ל"קריירה" שלהם, וגם ליווה אותה. הניסיון לנתח את תופעת הגורו הוליד הרבה ספרים, ולאחרונה עיינתי בספר של פסיכיאטר בריטי אופנתי – אנתוני סטור – שכולל במניין הגורואים גם את פרויד ודמויות אחרות שאנחנו לא רגילים להתייחס אליהן כך. פסיכיאטרים הם מקור רע להבנת נפש האדם, זה ידוע, אבל הם מקור טוב לקבל מידע רכילותי ולא רלוונטי על אנשים. הספר מלא בפרטים עסיסיים על דמויות "אייקון" שונות שהכותב מבקש להציגן באור חדש. ולו משום כך – והכתיבה הקולחת של סטור ("הכלב השחור של צ'רצ'יל" ועוד), הוא ראוי ומומלץ לקריאה. לפי התיזה שלו, גורו ראוי לשמו, הוא תמיד אדם שעבר התקף פסיכוטי קשה,  שאחריו הגיע ל"ארגון על" של אישיותו, מעין קומפרסיה ובהירות של הקונפליק
ט הקודם, וברגע זה הפך עצמו לגורו. 
 

ישו ואשתו – ההוכחה

נחזור לויסאריון היוצא מן היער אל ערבות רוסיה, ושולט ביד רמה בחייהם של כעשרת אלפים תושבים באשרם, ועוד רבים אחרים שמעריצים אותו ברוסיה ובגרמניה. כדי לחזק את תיאוריות הקשר, הוא מתגלה כשוטר לשעבר…נידמה לי שזהו בהחלט תקדים בקרב הגורואים שהמליכו את עצמם.  עוזרו הראשי הוא עובד לשעבר בסוכנות הטילים הבליסטיים של רוסיה…את שנת הלידה שלו הכריז כ"שנת אפס" למניין החדש, ועל עצמו כ"משיח" חדש. כדי לבסס את מעמדו הוא מבקש לפגוש את פוטין, באופן אישי, ולהסביר לו כיצד להציל את רוסיה. הכנסיה האורתודוכסית עדיין לא בפניקה, אך הם בהחלט מתנגדים למתחרה הטוען לכתר. יתכן שהקונספירטורים החובבים מן הרשת צודקים וזהו עוד תרגיל מתוחכם של הריגול הנגדי בסי.איי.איי. אך לאחר שאני שוקעת בקריאת האתרים הללו, לפעמים נידמה לי גם שישראל כולה היא "כת" שהומצאה על ידי הסי.איי.איי כדי לקדם איזו מטרה נסתרת. (MK-ISRAEL ). זה מזכיר לי שיחה שהיתה לי עם זוג אמריקאים שהיו שניהם מומחים לפוליטיקה רוסית, וניראו קצת מיסתוריים לפרקים. האשה כתבה עבודת מחקר על הפרטיכלים של זקני ציון, והאופן שבו זוייפו והתגלגלו עד לנוסח המוכר. לדעתה, הנוסחא המתוארת בפרטיכלים היא כה מתוחכמת, עד שאולי מישהו החליט לאחרונה להשתמש בה כהמלצה לפעולה…מחשבה מעניינת, או מה שנקרא הפוך על הפוך.  
 
הניסיון שלי עם כתות אינו מותיר ספקות. זהו מבנה חברתי גרוע ומושך באותה מידה. חייו של חבר כת הם בהחלט חוויה מרגשת, אך מחיר הריגוש, כמו בהתמכרות לסמים, הוא שחיקה מהירה ביכולת להפעיל את חופש הבחירה, האחריות, ולבסוף האנושיות. יחד עם זה, הריכוז של המסר, באמצעות הרבה אנשים שמתאחדים סביב אדם אחד שגם הוא מאד מרוכז וממוקד, מפיק תוצאות מרגשות. ויסאריון כאן, בקרוב הסדנא הישראלית. 
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • הצועד בנעליו  On 18/03/2005 at 07:08

    אכן, רעיון גאוני.
    כך כנראה ההסטוריה המשוכתבת שתיכתב בשבילו, תזכיר אותו.
    ביחד עם הקדושה שרי אריסון.
    הוא הצליף, היא מרחה את הגוף הכואב בשמנים של שלום ארומטי שמתחיל מבפנים.
    והכל קרה בזמנים כל כך קשים.
    אף אחד לא יזכור בגלל מי, בגלל מה.

    והבקשה הזאת מופנית אליך ואל כל מי שבחר בגרפיקה החדשה:
    הפונטים קטנים, אי אפשר לקרוא אתכם.
    תחזרו להיות קצת מרובעים, למען הקהל.

  • יצחק שפי  On 18/03/2005 at 09:07

    ויסאריון מצלצל כמו יוסאריאן, הגיבור של "מילכוד 22", אבל זה ממש לא אותו טיפוס… בעצם בדיוק ההפך…
    אף פעם לא חשבתי על הגורואים כעל קורבנות, ולא השתכנעתי. אולי במובן פילוסופי, אבל לא לכך התכוונת.
    גם בעניין של ניצול נשים לא השתכנעתי: בקבוצה שבה הגורלות קשורים פועל חוק כלים שלובים.
    רשימה מעניינת ונבונה, בנויה וכתובה היטב.
    "הנסיון שלי עם כתות… חוויה מרגשת… מחיר הריגוש…"… לְמה את מתכוונת! על מה את מדברת! פרטי ונמקי, I can't wait , ואם לא תספקי את הסחורה אז יותר לא תקבלי ממני מחמאות! 🙂

  • איריס  On 18/03/2005 at 09:27

    טוב שאני לא ממונה על השכנוע שלך או של כל קורא וקורא.. תאר לך מה היה קורה ?
    הייתי צריכה לפתוח כת ולעמוד בראשה…
    דוקא אם אתה מאמין שלטנגו דרושים שניים, אז תבין מזה שגם הגורו מנוצל על ידי תלמידיו, ולפעמים על ידי אחרים שמושכים בחוטים…
    בכל מקרה זו ברית לא קדושה איך שלא תסתכל עליה.
    זו גם הסיבה שמערכות טוטאליטריות מתאפיינות בהעדר
    accountalibily
    ניסיון אישי ? פעם אחרת :=)

  • איריס  On 18/03/2005 at 10:42

    השימוש בביטוי ריגוש מתקשר לאופן שבו מתארים היום מומחים את נושא הכתות כ
    high pressure groups
    כלומר הדגש הוא על הדינמיקה שמופעלת על הפרט ולא חשוב מה הציר שסביבו הקבוצה סובבת, דת, הארה, מאפיה, צבא

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: