פוסט שבת

למה גם אני לא הלכתי להפגנה

 
דוקא התחשק לי, באמת, אפילו בגלל מזג האויר הנוח, והעיתוי…טיול לתל אביב עם הדרדס, שירים ואנשים, והככר ההומה. אבל איך שהגיעה השעה שש בערך נזכרתי שזה עולה לי כסף, שאין לי. נזכרתי גם שאני לא בדיוק מבינה על מה ההפגנה (ההתנתקות ? זו תוכנית של הממשלה, ממתי מפגינים בעד זה?). נזכרתי גם שתמיד יש סיכון לפיגוע, משמאל ימין, פצצה או חיידקים. נזכרתי שאני בטח אפגוש שם אנשים שאני לא ממש רוצה לפגוש. נזכרתי שאף אחד לא מפגין איתי אז למה שאני אפגין אתם. בקיצור, שום דבר לא הצליח לגבור על האינרציה, מה שאומר הכל. אפילו אמנים לא הבטיחו לנו…
 
בסופו של דבר נזכרתי בשיעור אחד באוניברסיטה בארצות הברית, כאשר המרצה הסבירה בפשטות אמריקאנית את עקרון הסולידריות בין הדפוקים :
If you don’t show up for mine why should I show up for yours?
 
אין לי מושג מה ה"קייס" של כל אלה שלא הופיעו, אבל אני בטוחה שיש להם קייס טוב, ושאף אחד לא הופיע לשלהם. קייס קלוזד.
 

 

ענייני מוספים

 
עקרון הפרקטלים או הכאוס או איזה משהו פיזיקאלי חדש שלא הספקתי לרדת לעומקו מסביר שהכל נמצא בהכל. קח חלקיק קטן של משהו, ותמצא עם מיקרוסקופ שהוא כבר מכיל את התבנית של הכלל.
נידמה לי שעל בסיס עקרון זה הומצא השיבוט אפילו.
 
לאחרונה עלו שתי סערות קטנות במוספי הספרות. האחת היא "הו" הו. והשניה היא מוסף מעריב ולידתו החדשה. קח את שתי הסערות ותמצא בהן את כל מה שיש בישראל עכשיו. לזה הייתי מוסיפה את הרשימה של מבקרת הספרים של ידיעות אחרונות על דליה רביקוביץ…והנה לך פרקטל ישראלי, תמצית לא הומיאופטית של "שינאה".   
 

 ———————————————————————————————————————————–

ההונאות

ההונאה הגדולה (ממציאי השיטה – מפא"י)
 
נו בוא כבר נגיד את זה, וענונו, כתב אישום ? מתי תיגמר ההונאה הגדולה ?
 
ההונאה הקטנה (הגולם שעלה על יוצרו – הליכוד)
 
אלחנן טננבאום
 
=——————————————————————————————————————

משרד החוץ (4)

נגמר לי כל מה שהיה לי להגיד על משרד החוץ. שלא יגידו אחר כך שלא אמרתי. כדי לפייס אותי הוצע לי תפקיד כמובן (קואופטציה בעברית), לייצג את האינטרסים של ישראל בקזחסטן יועצי אמרו לי להתמקח עוד קצת אבל לא יותר מידי, אולי אוזבקיסטן.
 
 
 ———————————————————————————————————–

 

תוספת מאוחרת – הדימוקרטיה הישראלית בפעולה. בית המשפט האמיץ החליט שמותר לתלות את הפוסטרים נגד דן חלוץ או יותר נכון שאסור להסירם. הסוס שנשלח הביתה מן האורווה, כבר לא ממש מוטרד. כולם יצאו טוב וכולם מרוצים. הכלב נבח, החתול יילל, האירופים שלמו את הוצאות הקמפיין, חלוץ מונה לרמטכ"ל, והשיירה המשיכה… 
 

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: