שירים שניים

פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית

 
 מֵאָז הַגֵּרוּשׁ אָדָם מִתְרוֹצֵץ זָעֵף,
וְאֶצְלִי הַמִּלִּים נִּגְרָסוֹת כְּאַבְנֵי חָצָץ –
שׂוֹרְטוֹת אוֹתִי כַּאֲשֶׁר הֵן מִּתְעָבְּרות
בַּשַּׁחֲלוֹת הַמַּחֲשָׁבָה.
 
מְשׁוֹרֲרִים עבריים כּוֹתְבִים עַל יוֹנִים צְחוֹרוֹת בִּמְקוֹם מִלִּים,
וַאֲנִי – בִּמְקוֹם שירִים – מְיַצֶּרֶת גִּלְיוֹנוֹת אֲרֻכִּים
שֶׁל נְיָר זְכוּכִית, בְּכָל מִינִי גְּדָּלִים וְסוּגִים,
מְנַסָּה לְשַׁיֵּף כָּךְ אֶת עֵץ הַדַּעַת,
לַעֲשׂוֹת בּוֹ צוּרוֹת חֲלָקוֹת. 
 
 

 אַהֲבָה

 
 "אֱלֹהִים יְבָרֵךְ אוֹתָךְ, גברת קין,
יֵשוּ אוֹהֶב אוֹתָךְ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת….
לָהּ, לָהּ, לָהּ ,לה…..דין דִּין דִּין דִּין…" (*)
זֶה הָיָה הַלָּהִיט הרשון שֶׁל יֻבַל
בַּלִּוּוּי עוּגָב וְכִנּוֹרוֹת.
 
 אַף אֶחָד מֵהַשְּׁכֵנִים לֹא רָאָה אֶת גברת קין
וְאוֹמְרִים שֶׁהִיא חוֹמֶקֶת הַחוצה בַּלֵּילוֹת,
וְאוֹמְרִים שֶׁהִיא שׁותה בִּגְלַל הֶבֶל הַבְּלוֹנְדִּינִי,
 
וְשֶׁיֻבַל בִּכְלָל אוֹנֵס אוֹתָהּ, אֶת אִמָּא שֶׁלּו
 
 
(*) לפי הפזמון של סיימון וגרפונקל, מ"הבוגר" (גברת רובינסון)
כל הזכויות שמורות למחברת, ירושלים 1997

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.
%d בלוגרים אהבו את זה: