לא פופולארי

תזכורת קטנה למי ששכחו את עשר השנים שקדמו להשתלטות על עירק: הפחדות בתחום "תוכנית הגרעין", הפצצות, חרחור מלחמה פה ושם, מבצע גדול ראשון, ולאחר עשר שנים נוספות, סיום ההשתלטות וחלוקת השלל בין הזוכות במכרזי משרד ההגנה האמריקאי. עכשיו, המכרז השני נפתח – איראן – וכמו זכייניות ערוץ 2, ההמולה וההתרגשות, המתח שלפני הצייד.
 
המונח שבו משתמשים האפולוגטים היהודים שתומכים בתוכניות בוש למזרח התיכון, הוא "תוכנית מרשל" למזרח התיכון. בכך הם מבקשים להעלות מן האוב את המיתוס של אמריקה לוחמת החופש המרסקת את המשטרים הטוטאליטריים (והמזיקים ליהודים) של מדינות הציר, ויוצרת שם עולם חדש ואמיץ, באמצעות תוכנית השיקום המפורסמת. איזו הצלחה. כמובן, הפיתוי הגדול ליהודים הוא לראות עצמם בתפקיד החזק הפעם, בעל הברית הקרוב של הקאובוי הטוב, שלא רק ממגר את אויביו, אלא עושה זאת בשם האור והצדק של הדמוקרטיה, משחרר העשוקים. כך, נפוצו לאחרונה סניגורים מטעם שמדגישים את מעמד האשה באיראן, כהצדקה נוספת לתקיפה והחלפת השלטון. 
 

אחד ממרכיביו החשובים של המיתוס הוא ש"ארצות הברית עושה לנו את העבודה", לדעתי, המחירים האמיתיים של שיתוף הפעולה מוסתרים מן הציבור ומוסווים מן העין: מחירים אקולוגיים חמורים לטווח ארוך (שאין מי שיודע איך ייפתרו וינוקו אי פעם); מחיר זכויות האדם וחיי האדם המוקרבים על מזבח הפיתוח הצבאי, הבטחוני, ובעיקר הלא קונוונציונאלי שישראל מספקת לארצות הברית בתחומים מלוכלכים.  אלה מוצגים לנו, עמך ישראל, כ"הישגים" דוקא, ובעיקר כטיפוח היכולות המדעיות והטכנולוגיות של ישראל. כדי לבצע את המשימות עבור האמריקאים מתקבלות החלטות חינוכיות ארוכות טווח להקצות משאבים ומאמצים בכיוונים מסויימים, על חשבון אחרים. החלטות אלה מקבעות מצב של תלות כרונית גוברת ביחסים אלה עם האמריקאים, כך שיכולת התמרון והסירוב פוחתת עם הזמן. וככל שישראל מזוהה יותר עם תעשיות נשק והשמדה, הרעלה וסיכולים, כך הסיכוי שלה ליצור שותפויות ושוק בתחומים אזרחיים ועם גורמים אחרים, יורד משמעותית.

 

כמובן, שהתמקדות בסוג כזה של כלכלה ותעשייה, גורר שחיקה והשחתה של ערכים אחרים החיוניים להתפתחותה של כל חברה תקינה. ישראל צריכה גם ליצור סוף סוף את ההבחנה המתבקשת בין האינטרסים והשקפת העולם של אנשים כמו וולפוביץ ופאיית', חרף יהדותם, ובינינו. היהודים האמריקאים התעשרו בין היתר הודות למעמדה של ישראל כמעצמה צבאית, וילדיהם המטופחים אינם מתפלשים בשוחות או יורים בילדים קטנים בשטחים.  מעמדם של היהודים הקונסרווטיבים-החדשים הוא פרובלמטי מכמה בחינות, וראוי אולי לדיון נפרד. מכל מקום, אין להתיר לרטוריקה הציונית להסוות את הבדלי האינטרסים בין קבוצה זו לבין אזרחי ישראל.

 

המלחמה נגד איראן, בין אם תצא לפועל ובין אם לאו, או אם תכלול רק מתקפה ממוקדת על מתקנים מסויימים, בעיקר תוך שימוש בישראל כבסיס או ככוח לוחם, מהווה צעד נוסף ומשמעותי באותו כיוון. ארצות הברית אולי מגינה על ישראל מפני אויבים ושכנים עוינים, אך במשוואה הכוללת, ובעיקר לנוכח אופי השלטון הנוכחי שלה (ראה למשל הטענות של צ'ווס מונצואלה שמשפחת בוש עומדת להתנקש בו), מחיר השיתוף מתחיל לעלות על התועלת.  
כאשר ארצות הברית כבר תשכח את ההרפתקאה שלה במזרח התיכון, ותצעד לעבר NEW FRONTIERS כמו סין ואינדונזיה, נשאר אנחנו לאסוף את השברים, את האיבה, המוטציות, הזיהום וההרס המוחלט של החברה והתרבות הישראלית.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ת"ת  On 23/02/2005 at 19:54

    איריס,

    הניסיון לשלוח משהו לפינת התגובות שלך נכשל, אז אני מגיב כאן.

    רציתי רק לכתוב, שמזמן לא קראתי ניתוח כל כך מפוכח של המציאות. ישראל מזדהה בפראות כמעט עם כל מה שעושה ארה"ב ונהנית הנאה פראית מכך ארה"ב פועלת כביכול בהתאם לאינטרס הישראלי. ישראל ויהודים בארה"ב די נסחפו בעניין הזה.

    זה יכול להיות מסוכן. אם וכאשר ייווצר הבדל גדול בין האינטרסים של שני הצדדים ארה"ב תדהר בכיוון שלה. וישראל תישאר לאנחות, חבולה ומאוכזבת. התפקיד של היהודי העוזר לגוי טוב הלב טומן בחובו סכנות.

  • איריס  On 23/02/2005 at 20:23

    זה לא בדיוק המונח המגדיר את מדיניות הבטחון של ממשל בוש, ולדעתי הרבה מן ההתלהבות הפראית היא תוצאה של אינטרסים כלכליים ישירים של מקבלי החלטות וגם ההיסחפות הכללית המאפיינת מצב של אימפריאליזם תרבותי.

  • ת"ת  On 24/02/2005 at 09:28

    כן, ברור. אבל זה המונח המגדיר היטב את התדמית של ארה"ב בישראל היום. והתדמית הזאת היא אשליה מסוכנת. האנשים מאמינים ב"אירופה שהיא נגדנו" וב"ארצות הברית שהיא בעדנו". זה כל כך מטומטם.

  • איריס  On 24/02/2005 at 11:33

    אבל מניסיון אישי אני יכולה להעיד שהזכות לקבל פרספקטיבה יותר אובייקטיבית על המתרחש (ההתפכחות) עולה במחיר גבוה, מכמה בחינות, ולכן אולי התופעה לא מתרחשת בהמוניה, בינתיים.

  • ת"ת  On 24/02/2005 at 12:37

    היא גם לא תתרחש. הקטנים אוהבים לטפח אשליה שהגדול דואג להם והוא כבר יילחם עבורם בבוא העת…

  • איריס  On 25/02/2005 at 14:07

    כן, זה נכון, וכאשר זה לא קורה מתפכחים. יש בעניין זה סדרה של מאמרים ממש טובים של יואב קרני פה ברשימות שעורך את ההשואה בין ישראל לבין דרא"פ לפני השינוי. ויש כמובן משבר מנהיגות יהודי עוד לפני מלחמת העולם השניה, שטרם עסקו בו. אפשר לקוות שהאינסטינקט והתבונה יגברו על השחיתות והעצלות, אבל כמובן אתה צודק, זה בדרך כלל לא קורה, אלא בדיעבד.
    ומי כמונו הקטנים יודע זאת

  • אחד שיודע  On 26/02/2005 at 11:30

    כל הכבוד איריס. סוף סוף ניתוח מפוכח של המציאות, שלא מתבייש להגיד את האמת בפרצוף.
    יש אשמים למצב הזה, קוראים להם וולפוביץ (תת שר ההגנה בממשלו של הפושע בוש), שרון ואילי ההון והנפט האמריקאים שמרוויחים מכל המלחמות.
    בדיוק כמו במלחמת העולם הראשונה, שמי שהיה מעוניין בהמשכה ובחרורה הם אילי ההון הבין לאומיים רוטשילד וחבורתו. וכמו מלחמת העולם השניה, שפרצה בעצם בגלל היהדות הבין לאומית. גם עכשיו מי שאשם זה אילי ההון היהודים, שמחרחרים את המלחמות כדי שיוכלו לגזור עוד קופון על גבו של הפועל הארי העמל לתומו, וחוזר לילדים הבלונדינים שלו.
    מאז שקראתי את "הפרוטוקולים של זקני ציון" לא קראתי ניתוח מפוכח ואמיתי כל כך של המציאות.

  • איריס  On 26/02/2005 at 13:16

    כל ביקורת על מדיניות צריכה לגלוש לקישקושים האלה?
    או שמאז זקני ציון נגמרה הדמוקרטיה אצל היהודים? ואסור כבר להרהר אחר ההנהגה ? זה מה שהתכוונת
    אני נוטה למחוק את התגובה שלך, אבל נחכה.

  • איריס  On 26/02/2005 at 13:20

    אם ניתחת כל כך נכון את מה שהיה, למה אתה חושב שזה לא יקרה שוב ? ולמה לשבת ולחכות שמישהו יעלה על הרעיון המבריק שלך, או שכבר עלו עליו?
    תהרהר קצת במה שכתבת ותבין שאני אולי מקסימום המבשר של הדברים שאתה כל כך יודע טוב…
    ואולי אם אני לא אכתוב את זה אז אף אחד לא יחשוב על זה בחו"ל ? כלומר הם מחכים לי שאני אמציא את הניתוח המבריק של האירועים האחרונים ?
    אתה בדיוק מייצג את מה שכתבתי עליו, ובעצם במחשבה שניה תמשיך לכתוב פה והרבה.

  • יוני  On 01/03/2005 at 15:14

    לכותבת הנכבדת שהמדיום באמצעותו היא מפרסמת את דבריה המלומדים הינם תוצאה ישירה של פיתוח שבוצע ע"י "האמריקאים הרעים".
    באותה הזדמנות כדאי לך לדעת שכמות החשמל שנצרכה ע"י האנשים שבאו לקרוא את דבריה שווה לערך של 20 קילו וואט שזה בערך חדר אחד אפוף עשן ותרומותו לזיהום האויר בעולם לא ניתנת להכחשה.

  • ליוני  On 02/03/2005 at 03:36

    שזה רלוונטי ? אמריקאים "רעים" ? כתבתי את זה באיזה מקום? והאם הם פיתחו את החשמל ? תקרא שוב ותשים לב ששום דבר מאלה לא קיים שם, אולי בראש שלך.
    ביקורת על מדיניות של ממשל מסויים אינה שקולה לאמירה הילדותית "האמריקאים רעים" ואיך כל זה קשור לחשמל וסיגריות? לאלוהים פתרונים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: