תרגום קליל ולא מחייב

מארג' פירסי

 

לצעירות שרוצות                                           

For the young who want to

Talent is what they say
you have after the novel
is published and favorably
reviewed. Beforehand what
you have is a tedious
delusion, a hobby like knitting.

Work is what you have done
after the play is produced
and the audience claps.
Before that friends keep asking
when you are planning to go
out and get a job.

Genius is what they know you
had after the third volume
of remarkable poems. Earlier
they accuse you of withdrawing,
ask why you don't have a baby,
call you a bum.

The reason people want M.F.A.'s,
take workshops with fancy names
when all you can really
learn is a few techniques,
typing instructions and some-
body else's mannerisms

is that every artist lacks
a license to hang on the wall
like your optician, your vet
proving you may be a clumsy sadist
whose fillings fall into the stew
but you're certified a dentist.

The real writer is one
who really writes. Talent
is an invention like phlogiston
after the fact of fire.
Work is its own cure. You have to
like it better than being loved

.

כשרון זה מה שהם אומרים
שיש לך אחרי שהרומן
התפרסם וזכה לאהדת
המבקרים. לפני כן כל 
זה אינו אלא הזייה
טרחנית, תחביב כמו סריגה.
 
עבודה היא מה שעשית
לאחר שהמחזה הופק
והקהל מוחא כפיו.
לפני כן, חברים שואלים כל הזמן
מתי את מתכננת כבר לצאת
ולחפש תעסוקה.
 
גאונות היא היא מה שהם יודעים
שיש לך אחרי הכרך השלישי
של שירה יוצאת מן הכלל. קודם לכן
הם מאשימים אותך בהסתגרות
שואלים מדוע לא תביאי תינוק,
מכנים אותך "בטלנית".
 
הסיבה שאנשים רוצים תואר באמנות
נרשמים לסדנאות עם שמות
נוצצים –
כאשר באמת כל מה שניתן
ללמוד שם זה כמה טכניקות,
הוראות הדפסה ומנייריזם של
אחרים –
היא שלאמנים אין רישיון
על הקיר, כמו שתולה האופטיקאי

הוטרינר שלך,
ומוכיח שאולי אתה מגושם
וסדיסט
שהסתימות שלך נופלות לתוך הצלי
אך עדיין אתה רופא שיניים מדופלם.
 
הכותבת האמיתית היא זו
שבאמת כותבת. כישרון
הוא אמצאה כמו פלוגיסטון
היוצא מעובדת קיומה של האש.
הכתיבה היא התרופה של עצמה.  עליך
לרצות אותה יותר מאשר להיות נאהבת.
 

 

 

מצבים, תמר מצא

 

 

 

 

 

 

הערה : זה ממש תרגומון זריז לצהריים, הצעות יתקבלו בברכה. הניסיון לעמד את המקור מול התרגום הצליח באופן חלקי, כיון שהחלוקה לבתים והשורות בבוקסה השתבשו, וגם התמונה ששמה פירסי למטה, שני חתולים חמודים, לא עולה. התכוונתי לשלוח את השיר למשרד הקליטה ולביטוח הלאומי, אבל נזכרתי שהם ביורוקרטים, ובכלל משרד הקליטה טוען ש"שירה" זה לא אמנות לצורך קבלת סובסידיה כאמן חוזר. השירה, הוזהרת ! משרד הקליטה הישראלי בעקבותייך…

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ת"ת  On 23/02/2005 at 16:29

    איריס, למה אין לינק לתגובות במאמר "לא פופולרי"? בכיף הייתי מגיב

  • איריס  On 23/02/2005 at 17:05

    אני בודקת בזהירות את אופציית התגובות, במטרה לא לפתוח סלון נאצות פרוע. נידמה לי שהפוסטים הפוליטיים יש להם נטייה כזו. בכל אופן פתחת מעין לובי כללי לתגובות שהקישור אליו נמצא ב"פרסומים שלי" מצד ימין בלינקים בדך הראשי. אתה מוזמן לפתוח שם דיון על איראן, ןאני מבטיחה לא למחוק דברים רלוונטיים.

  • ת"ת  On 23/02/2005 at 19:29

    איריס,

    הניסיון לשלוח משהו לפינת התגובות שלך נכשל, אז אני מגיב כאן.

    רציתי רק לכתוב, שמזמן לא קראתי ניתוח כל כך מפוכח של המציאות. ישראל מזדהה בפראות כמעט עם כל מה שעושה ארה"ב ונהנית הנאה פראית מכך ארה"ב פועלת כביכול בהתאם לאינטרס הישראלי. ישראל ויהודים בארה"ב די נסחפו בעניין הזה.

    זה יכול להיות מסוכן. אם וכאשר ייווצר הבדל גדול בין האינטרסים של שני הצדדים ארה"ב תדהר בכיוון שלה. וישראל תישאר לאנחות, חבולה ומאוכזבת. התפקיד של היהודי העוזר לגוי טוב הלב טומן בחובו סכנות.

  • לא רק "לצעירות".

    יותר נוח כשאפשר להגיב בבלוג.

  • איריס  On 24/02/2005 at 09:26

    כולנו "צעירות" במובן הזה
    שמחה לראות אותך כאן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: