דברים שצריך לעשות

כמה רשימות שאני עובדת עליהם, ועוד רעיונות שהייתי רוצה לעבוד עליהם. הזמנה להציע הצעות.

שבת משת"פ פרוייקט תחת קטיגוריה של "יהדות מתחדשת", להציע מבנה שלם של קונספט לצורך הוספת מועד במחזור היהודי. פסח זה נדוש קצת לענייני חירות, אבל אולי דוקא כן, במחשבה שלישית. כן, אחת השבתות הגדולות לפני פסח. לנסח את הקונספט של תודעת משת"פ, כצאצאית ישירה של תודעת ה"אנוסים". מגולה לתקומה, עבדים היינו ונשארנו. עתה בארצנו.
 
הלכת אייכמן – דיון שיטתי מקיף, משפטי והגותי במורשת המשפטית של אייכמן, תוספת קטנה לחנה ארנדט, בבחינת "נספח" מאוחר. אייכמן נחטף כידוע כדי להעמידו לדין על עבירות משמעת, כמו…כמו כל המנובלים האלה שנחטפו אחריו, עד היום הזה, לפי הלכת אייכמן. עניין נוסף שלא טופל, תרגום. אייכמן כיצירת תרגום רב לשוני, עד טלי פחימה שעברה על תקנון ארגון המתרגמים, ונשפטה בעבירות מנהליות. העברית כגלוסולליה קולקטיבית. רעיון מבריק. צריך מלגה, אולי לבקש מקרן "אביחי", בטוח יסכימו. להגיד להם מבני בניו של המן ילמדו תורה בירושלים, משהו כזה.
 
רעיון מסחרי טעון פיתוח ומשקיעים. שירות שאילתא לידיעות בעיתון שנותרו פתוחות…כמו, המעצר המתוקשר של ראובן גרוס מלך החניונים שמזמז קצת, טוב קיבל חמשה עשר יום ונו ? מה קרה ?  השירות הוא "מעקב והשלמה" על ידיעות שנעלמו לפתע מן העיתון והותירה חלל קוגניטיבי. דוגמא נוספת ? חקירה של סמנכ"ל משרד ממשלתי בעבירות מרמה, שוחד וחבלה בחיסונים. ומה קורה ? או…הישראלי שהרעיל חלב בניו זילנד ? והנעלם הגדול של השנה, גולן ציפל, איפה הוא ? השירות בפשטות הוא : אתה שולח שאילתא על "חדשות לא גמורות" ואני עורכת מחקר. תשלום – מהמבקש, אגרה כמו חוק חופש המידע, שמונים וחמשה ש"ח פלוס הוצאות בפועל. או, במקרים מיוחדים, אחוזים ממה ששולם כדי שהידיעה תעלם. לבדוק היבטי מסוי.
 
זהות יהודית: לעבד את החלום שהיה לי בלילה, על הקולוסיאום ברומא, בזמנו של קליגולה, כולם חייבים לתת את התחת לשליט, אחרי הצהריים באותה שעה אקדמית. היהודים מקימים מחתרת, אבל אז הפסיכיאטרים מאשפזים אותם בכפייה.  רומא ? ארצות הברית ? יהודים ליבראלים בצפון קליפורניה מפחדים על התחת שלהם ומוסרים יהודים אחרים. רעיון לא גמור.
 
תסמונת השמאל בישראל : עיתון גם חוטף את וענונו וגם פועל לשחרורו….השמאל בישראל. ערוץ טלויזיה גם עובד עבור השב"כ וגם מממן בג"צים נגד עצמו. המרכז המתון בישראל, אקדמיה ותקשורת.  בצבט (לחשוב על הצעה לאקדמיה ללשון, שינוי האיות של המילה צבת) השלטון.
 

לנוח קצת.

מרי אזרחי בשתיקה – הצעה לשמאל הישראלי, שבוע "תענית דיבור" כמו אצל הכורדים, בלי התרעות בשער, נבואה, ביקורת נוקבת, וחשיפת האמת לאור. שבוע בלי דיבורים, כתבות, מאמרים, מחאות הפגנות אפילו לא חצי קיטור אישי בסלון. אחרי שבוע, טקס סיום. יום שלם "הפוך על הפוך", כלומר, להגיד רק הפוך ממה שחושבים. אריק מלך ישראל, בוש ידידנו באמריקה, כיבוש זה טוב, התיישבויות זה נפלא, טלי פחימה בוגדת מסוכנת, כל העולם אנטישמי, כולם עושים את זה, ומה עם הפיגועים, הערבים רוצים להשמידנו….ללכת עם זה עד הסוף, להשתחרר.

ורק אז….לחזור לשגרה. אה ? תחשבו על זה, כמה כוח יהיה בשבוע של דממה וקצת תמיכה, כמו אורגזמה מזוייפת, כמו הודאת שוא סטליניסטית, כמה זה יטול את העוקץ, כמה משטרים טוטליטריים זקוקים להתנגדות, לכו על זה. והעיקר זה דוגמא אישית, הנה שתקתי שבוע, הורדתי את הכתבות שניראו לי חיוניות לשלום העולם ומוסריותו. ואני מתאמנת בהודאות שוא כל היום, ומתחילה לצחוק. בסוף היום, כאשר נהג הטכסי שואל אם אני שמאלנית, אני אומרת טפו עליהם המניאקים האלה, עוכרי ישראל. זה עושה לי טוב.

לחשוב על סדנה, לגבות הרבה כסף מתלמידים רוחניים שלי תמורת פיקוח על השתיקה ועידוד בשעות משבר, לנצל מינית את החסידים, ולמכור פירורי לחם קדושים לזכר השתיקה והתרגיל הרוחני. לחשוב על היבטי מיסוי.

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: