בפרופורציה נכונה

 חסר אור, חסר חום, והנס היחיד בחנוכה היה היעלמותו של יום, כך יצא לפחות לפי הדלקת הנרות שלי . אז שמתי בצד את הדברים הגדולים, והכנתי סנדוויץ קל, לפיטום ונחמה, שתי פסקאות על אוכל ובאמצע פרוסה דקה של הגיג עצוב. בגלל העיצוב המגעיל, לא חייבים להישאר עד הסוף, מבט על, ולצאת.

 

לחם א'

בחורף אני מחפשת תוספת סלט שונה, לא הסלט "הערבי" המושלם או הטבולה של הקיץ, משהו אחר. השבוע נזכרתי במשפחת סלטי הוולדורף, סלט המתבסס על רוטב מיונז חמוץ מתוק, ושילובים שונים של ירקות, פירות ואגוזים. סלטים אלה משלימים את מאפי החורף והתבשילים הכבדים מלוחים וגם משרים חגיגיות כלשהי, ולו רק בגלל האננס. במשפחה הזו אני כוללת גם את סלט הגזר האמריקאי ווריאציות נוספות על אותה מנגינה.

דיסוננס

 
סלט גזר אמריקאי
 
גזרים מגוררים דק דק
אננס חתוך לקוביות
צימוקי ענק
אגוזים או שקדים לפי הטעם
רוטב המיונז (הרבה מיונז, ורצוי מסוג טוב), קצת לימון, קצת סוכר, קצת מלח ומה שמתחשק עוד למשל פרוסות תפוזים
 
אפשרות גיוון אחרת לחורף היא הסלטים החמים שדורשים קצת יותר מאמץ ותזמון. במשפחה הזו אני כוללת גם את סלטי הפסטה החמים, אפשר עם עגבניות שרי, ארוגלה, שמיר ופטרוזיליה או בזיל כמובן, ושוב מיונז מדולל או על רוטב על בסיס שמן זית והמון שום. לבסוף, הסלטים ה"תאילנדים" (ככה אני מכנה אותם) שילובים שונים של הקפצות ברוטב סויה (מקלות גזר, מקלות פלפל, פרחוני ברוקולי וכולי), בתוספת שקדים מטוגנים או פקנים ממותקים, ולמהדרין – רוטב בוטנים (על בסיס חלב קוקוס שאפשר היום לרכוש בכל מכולת, בקופסת שימורים). מן המטבח המזרחי, זו עונת המטבוחות, סלט מבושל שאפשר לקנות מוכן,  או "סלט" מחית הדלעת המבושלת עם עריסה ותבלינים.לבסוף יש גם סלטי תירס חם, אני אוהבת פשוט תירס חם עם חמאה מומסת שמיר ומלח, אך אפשר להוסיף גם גמבה  או לעבור לרוטב עגבניות שקשוקאי.
 
פרוסת הגיג כואב באמת

 

חברת הבקרה (תיאוריה וביקורת, ז'יל דלז)
 
חשבתי לכתוב מאמר רושף על מצב הגנים ביפו, מאמרים שפורסמו בשבועיים האחרונים על מאבקי הורים לשפר את התנאים של הילדים (זכות לבוא עם חיתול – בעיתון הארץ, או הזכות לגן בלי סכסוכים בין סייעות לגננות), ולחתור לניתוח של שורשי ה"ביורוקרטיה הטוטאליטרית" בישראל. אחר כך גלשתי לנתוח של האינטגרציה שסוף סוף נקברה קבורת חמור, ולנוהל הנורא של שימוש בילדים כמקדמי פרוייקטים לאומיים ואידיאולוגיות "גדולות". כן, היתה גם הנקודה המעצבנת של ה"שומר" הנצחי בגנים, שריד לימי הטרור שהותיר בעיקר מקומות עבודה לגברים בלבד, ושלטי ענק של הסוכנות היהודית. בקיצור, הגן או בית ספר כמיקרוקוסמוס של חוליי הציונות. לבסוף, ולאחר שהטיוטה נמחקה על ידי המחשב משום מה, ירדתי מזה. מה שנותר לי כחוט מקשר הוא מונח חובק כל "חברת הבקרה", המעבר מדיסציפלינה לעבר הבקרה המעודנת, הבלתי מוגבלת בזמן, החמקנית. אם פוקו ניתח באזמל דק את מבני השעבוד והכוח של החברה הקודמת (חברת המשמעת) הרי ממשיכיו עושים זאת בעניין החברה החדשה, חברת הבקרה. אצלנו רשמו על קירות בית הספר "כלא דה שליט", והיום הקירות הם בתוכנו, כל יחיד בעצמו מהווה זירה למלחמת המעצמות. זה מתחיל כבר בגן, וכל מה שרציתי לכתוב זה רק דוגמאות. 

אילוסטרציה לכתוב : חולדה שאולפה לגלות מוקשים, אפריקה 2004

 

לחם ב'

טוב, אז פשטידות
 
האמת שהתעצלתי לחפש בניירות את המתכונים של שתי פשטידות שאני מעניקה להן ציון גבוה במיוחד, והן אלה שאילצו אותי לחזור לוולדורף בתור הסלט המלווה. ידוע שילדים לא מתים על פשטידות, אבל מצאתי שתיים שהבן שלי אוכל, ולפעמים רוצה עוד מנה. אחת מבצל והשניה מישמש שבין קוגל, עוגה ופשטידה, לא חשוב העיקר שזה טעים וגם בריא. יכולתי לעשות חיים קלים ולהפנות לספרים מהם נלקחו המתכונים אבל זה לא הוגן, לכן אעשה פה את השירות לציבור האמהות המעוניינות בגיוון.
 
פשטידת בצל
 
קצצי חמשה ששה בצלים לבנים וטגני לשקיפות במאה גרם חמאה. לקראת הסוף להוסיף כוס שמנת לקצפת וערבבי שתי דקות, להוריד מהאש ולצנן. להוסיף 3-4 ביצים, 4 כפות קמח תופח, כף גדושה קורנפלור, וכל הזמן לבחוש וליצור  תרביך אחיד. להוסיף מאה גרם גבינה צהובה מגוררת (או חצי וחצי פרמזן)תבלינים מה שאוהבים. משמנים ומקמחים תבנית פאי קטנה (אני משתמשמת בחד פעמיות) ו לאפות חמישים דקות בערך במאה שמונים מעלות. לקוח מספר הפשטידות של קובי בר, שאני לא כל כך אוהבת אבל הנה "יציאה" טובה.
 
הקוגל המוזר מספר מעולה
 
לערבב בקערה אחת גדולה 3 תפוחי גרנד מקולפים וגרורים, 8 גזרים כנ"ל, חצי כוס כרוב לבן ברצועות דקות, כוס קמח מצה (אפשר לנסות קמחים "עבים" אחרים מחנויות הטבע) 2 ביצים חמישים גרם מרגרינה מומסת כפית מלח, ציפורן מוסקט וקינמון לפי הטעם, חצי כוס סוכר חום או לבן, חצי כוס דבש (אפשר גם מתמרים). לשמן שתי תבניות מוארכות ולחלק בתוכם את התערובת. לכסות ולאפות 40 דקות במאה חמישים. להוריד את הכיסוי ולאפות במאה שמונים עוד חמש עשרה דקות. יאמממי.
זה מתכון מספר שאני מאד אוהבת לפסח של נירה רוסו, ומשתמשת בו כל השנה, לפעמים מחליפה את המצה במשהו אחר בעל אותו מרקם.
 
המנה הבשרית
לבסוף רוטב בולונז כמו שאני אוהבת, טוב לפסטה, וגם בלי פסטה. לקוח מספר מצויין אחר של קלאודיה רודן מטבח ים תיכוני. ספר חביב עלי כאשר אני במשבר כדורי בשר, יש שם מבחר די גדול  של קומבינות בשר טחון, שהילד לא ישתעמם.
 
מטגנים בצל גזר וגבעול סלרי קצוצים בשמן זית עד לרכות. מוסיפים חצי קילו בשר טחון (בקר או כבש או שניהם) עד שהצבע משתנה. מתבלים במלח פלפל ומוסקט ומוסיפים עלי דפנה, מיורן וגבעולי פטרוזיליה . מוסיפים כוס וחצי יין אדום ושתי כפות גדולות של רסק עגניות. לערבב טוב ולבשל על אש גבוהה עד שהנוזלים מתאיידים. מוסיפים קופסא גדולה מאד (829 גר) של עגבניות מקולפות (או למהדרין 6-7 עגבניות טריות שעורן נקלף) ומבשלים על אש קטנה שעתיים שלוש חצי מכוסה.  אממממ…משובח. 
 

כישורי הישרדות בישראל, לאכול תוך כדי עלעול בקטלוג חרקים

לבסוף יש לנו פה הצעה לארוחה לקטין שיכולה להחזיק כמה ימים במקרר ולהשביח. פשטידת בצל עם סלט וולדורף, לצד פסטה בולונז. לקינוח….גלידה שאני קונה במשקל מ"ויקטורי" בגביעי הופלה האיומים האלה.
 

קיסם עם שאלה

עכשיו, תורי לשנורר. מחפשת מתכונים או הגשה של כבד עוף…שמעתי שזה בריא אבל די מגעיל לטפל בכבד, ומה שעשיתי יצא יבש וחונק.
 

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: