הרהורי פוליטיקה קטנה

 

בשבועות האחרונים אני מנסה לארגן ערב שיחה עם אישה שהתמחתה ב"לימוד ילדים בבית"
home schooling  בלע"ז. דיברתי על זה עם מכרים ושכנים וניסיתי גם לגייס שומעים נוספים לאותו ערב. התגובה שזוכה ל"מעצבנת של השבוע" באה מפי אישה המחזיקה מעצמה מתקדמת, פעילת שמאל רדיקלי על ציר "נשים בשחור-תאעיוש" שהודיעה לי שהיא נגד הענין כולו כיון שזה אנטי חברתי. באותה שיחה היא ניסתה גם לגייס אותי להתנדב קצת לאחת מן הפעילויות הסרבניות של הארגונים הללו. אמרתי לה שעם כל הכבוד, כאם חד הורית המתפרנסת מקצבאות סעד של המדינה, אני מוצאת שזה סר טעם להתנדב כרגע. היא צקצקה באי נחת, ממרום הוילה בככר המדינה, ואמרה לי שאני לא מיוחסת וצריכה לתרום את חלקי "כמו כולם". שמאל ? נו טוב.
 
באותו עניין, נתקלתי בפירכה נוספת להשבוע. כחובבת מושבעת של קונספירציות פוליטיות, אני קוראת כל מאמר היוצא בעברית שיכול להיכנס לקטיגוריה זו. קראתי שני טורים שמתיימרים להשתייך לז'אנר זה, ולהפתעתי – לאחר הניתוח הלא רע של כמה אירועים אקטואליים – התברר כי ה"אני מאמין" שלהם, כל אחד בנפרד ולשיטתו – מתבסס על השקפת עולם לפי הקושרים הפשיסטים מבקשים לחסל את "היהודים האמיתיים", שהם כניראה בני משפחתם של הכותבים ועוד כמה חברים טובים שחושבים כמוהם. ציינתי לעצמי שרק בישראל אפשרי מצב שבו שמאל רדיקלי מטיף לאנשים "לתרום את חלקם לחברה כי כך יאה" וכוהני הקונספירציה הם בעצם יותר ימנים מהמפלגה השלטת וספיחיה הפשיסטים ביותר. 
 
לאחר שני אירועים אלה הגעתי למסקנה שאם לא יקרה משהו דחוף אאלץ אני, הקטנה, להתחיל לכתוב ולהכניס קצת רוח מרד בממסדיות שמאיימת לחבק ולחנוק אפילו את ה"שוליים הסהרוריים", אחרת פשוט אמות משעמום. זה הזכיר לי גם את כתביו של מרטין בובר על הפן הקולקטיבי של הברית בין אלוהים ובין היהודים, השונה מן הברית הנוצרית שמדברת על גאולת הפרט. אכן, ואולי מאז הר סיני מתמודד כל יהודי עם התביעה הקהילתית, ואולם לעיתים תביעה זו, שהיא דוקא חיובית במהותה, נושאת אופי עדרי ופשטני המחניק כל מחשבה מקורית או ביקורת. כמו כן, תביעה זו היוותה תירוץ לעיתים קרובות לניצול וקירבון של פרטים בחברה, על יסוד העקרון של "כל ישראל ערבים זה לזה". האיזון בין ה"ברית האישית" לבין "הברית הקהילתית" הוא מלאכה עדינה, שאם היא מתבהמת ועוברת רדוקציה, אינה אלא כר פורה לפשיזם בתצורתו המסוכנת ביותר, כלומר, השתלטות של הבינוניות, צרות העין, והכוחניות על הגורמים היצירתיים והחיוניים בחברה בטענה שה"כופרים" הם יהירים, מתבדלים ומסוכנים לחברה.
 
ומילה על תורת הקונספירציה. בארץ טרם התפתח ז'אנר פוליטי וספרותי זה, כפי שהוא מקובל בחו"ל. לאחרונה, ועקב הפופולאריות הגואה של השקפת עולם זו, קמו לנו גם פילוסופים והוגים המעניקים עומק לנטיה זו ומעמידים אותה כאלטרנטיבה חברתית של ממש. על קצה המזלג, טוענים הפילוסופים הללו, כי הקונספירציה היא העמדה היחידה המוצדקת בעולם נטול דת מאורגנת, וכי אנחנו למעשה הממשיכים האותנטיים של ה"אתיאיסטים" וה"אגנוסטים" מן העבר. בארץ, יצא לקונספירציה שם רע במיוחד, במיוחד משום שהיא מכשיר פוליטי וחברתי משוכלל ומסורתי בהישרדות של העם היהודי. כמו כן, היהודים הואשמו תדיר במיני קונספירציות ועל רקע זה הוצתו פרעות והתנכלויות רבות. ואולם, דוקא משום כך יש מקום להאיר את הפינה החשוכה הזו ולהעלות אותה אל הרובד המודע.
 
 
 
 
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: