צבע הצ'יפס

מזה כשנתיים אני מתמודדת עם תעלומה מציקה. כל יום אני מכינה צ'יפס לבני, שאינו מסכים לסיים יום בלי מאכל עממי זה, ולא מבינה מדוע צבעו חיוור ודהוי לעומת הצ'יפסים המוגשים במסעדות שזו התמחותן. ניסיתי את כל סוגי התפודים, השמנים והסירים ונותרתי עם אותו צבע צהבהב שאינו מתקרב לפז הכתום-אדמדם של "צ'יפס כמו שצריך". גם בני כבר הבחין בהבדל והעיר על כך כמה פעמים באוצר המילים של בן ארבע. בשבוע האחרון אירע לי נס קטן, בבחינת "התגלות" של ממש, שכדרכן של אלה, התרחשה לגמרי במקרה. זה היה היום הראשון של בני בגן, סוף סוף כאשר חגג יום הולדת ארבע נכנעתי לתביעת המציאות ושלחתי אותו מן הבית לעולם האכזר. בתור פיצוי, עמדתי והכנתי לו ארוחת גורמה משובחת. עוף אקזוטי,

ברוטב תפוזים ומעדן מנגולד מוקרם בגבינת צ'דר. את העוף הוא אכל בתיאבון, אבל את מעדן המנגולד פסל כ"פיצה ירוקה ממש לא טעימה", ודרש את מנת הצ'יפס. באי רצון חזרתי למטבח וחתכתי את התפוד המסורתי. מתוך עצלות, השלכתי את המקלונים לשמן המשומש מטיגון העוף שקימחתי קלילות. הרגשתי קצת אשמה שאינני מדיחה את הסיר ומשתמשת בשמן זך ונקי, ולהפתעתי מעז יצא מתוק, לאחר דקות טיגון הבחנתי בזהוב הכתום הזה, המוכר לי מן המסעדות. בני היה מאושר לקבל סוף סוף את הדבר האמיתי ומרוב התלהבות צרב את לשונו בצ'יפס הרותח, ואני, גם אני הייתי מאושרת. התשובה היא אם כן, שצבע הצ'יפס משביח אם השמן שימש קודם לטיגון בשר כלשהו בקמח מתובל. אז הנה, לאמהות המסורות, פשוט אל תשפכו את השמן. למען ההגינות אני חייבת להוסיף שלאחר כמה ניסיונות כאלה, שככה התלהבותו של הפעוט, והוא ציין בפשטות ש"הצ'יפס מלוכלך". אופציית גיוון לימים קשים היא שימוש בבטטה במקום תפוח אדמה, אבל הילד במהרה לומד לאמר :"רוצה את הצ'יפס הצהוב" כיון שבטטה זה בריא מידי.

פטנט שתייה לילדים ביפו : כאשר גרנו בחו"ל למדנו להתפנק עם קרטונים קטנים של שתיה טבעית. כל הילדים הקטנים מצויידים בקרטון שתיה אישי קטן, שאליו צמוד קש, והמוצר נמכר במגוון רב של טעמים, בדרך כלל כתריסר באריזה. כך נהנה הילד ממיץ טבעי באריזה אישית נוחה שלא נשפכת וקלה לנשיאה לגינה או לגן. בארץ חיפשתי מוצר מקביל ומצאתי לבסוף, במכולות של יפו, מיץ מצרי הנמכר באריזה קטנה של 200 מ"ל עם הקש הצמוד. הקרטון מכיל 27 יחידות ועולה בין 24 ל 30 ₪, תלוי במכולת. בכל מקרה מחיר סביר מאד, והאיכות גם היא סבירה אם כי לא מדובר במאה אחוז מיץ. מופיע בטעמים מנגו, גואבה ותפוחים, ללא חומרים מלאכותיים. לדעתי, כדאי לרכוש כמה קרטונים ביפו, גם אם מתגוררים בתל אביב. 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חייש  On 02/12/2004 at 11:46

    שאת טיפה'לה מרעילה את הילד שלך, כשאת מכינה לו צ'יפס בשמן "משומש". הצבע הזהוב של הצ'יפס מופק משמן שעבר חימצון. לא מאד בריא.

    אגב, בשביל גוון וטעם מושלמים, תכניסי את הצ'יפס לשמן עמוק רותח "טרי", תוציאי אותו כשהוא מתחיל לקבל צבע (משהו כמו 7 דקות), תני לו לנשום איזה חמש דקות בחוץ ואז תחזירי אותו לשמן הרותח. הטיגון הראשוני אוטם את הצ'יפס ומונע מה"בפנוכו" להיות ספוגי ושומני.

  • בית ראשון  On 02/12/2004 at 17:47

    מקור הצבע בטמפרטורה של השמן שאינה גבוהה דיה בכיריים הביתיים ואפילו בסירי הטיגון החשמלים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: