חוטפי הזהויות והתודעות
אדם מתעורר בבוקר ומגלה שחטפו לו את הזהות הפורמאלית, והנה במקום שען או אולי מוכר בסופרפארם, הוא הופך לרוצח בינלאומי נוצץ ומבוקש. אך לא על זה ביקשתי לכתוב אלא על איך נחטף נושא והופך בידי היחצנים למזון לציפורים.
כך אני פותחת עיתון ומגלה כביכול עימות בין הנכבדת הדוקטורית אורית קמיר ובין הנכבד המראיין ירון לונדון. יחשוב החושב, השען או מוכר בסופרפארם שהנה נפלה בין המומחים מחלוקת כנה על נושא חשוב, והוא אוירת הבטחון המיני של נשות ישראל, בעבודה, ובכל מקום, בעיקר החופש לחשוב כרצונן. נפקדת מעיניו העובדה ששני המומחים לוחצים ידיהם ביציאה מן הזירה, שמחים על ההזדמנות להשתכר עוד קצת, ובעיקר להשתכר מבושם הפרסום, זו מוכרת ספריה וזה רוכל בתדמיתו הטלויזיונית. איש איש יוצא לפרנסתו.
זה האתנן.
התמורה הנדרשת מהנכבדים המפורסמים היא להסתפק, אם כן, בהזדמנות שהיקרו בדרכם היחצנים, למכור את מרכולתם לציבור.
אין מי שיהין לספר שאת מעשה הגבורה הנחשוני, המלחמה בסכין מצטה בשיניים, ממש כמו בדובאי, עשה אדם מפוקפק משהו, שגדל באיטליה והושפע עמוקות ממסורתה המפוארת של סיציליה. מעין בריון בוא נאמר, שיש לו אי אלו מהלכים בעולם היחצנות והפירסום, וגם התקשורת, אך את טיעוניו המוצקים נגד "הטרוריסט לאור" (ובעינינו אנו מדמים, ממש מבלי לרצות, את קוזו אוקומטו, בכובע גרב מחורר כדבעי ותמ"ק נסור קנים), מגבה עופרת לא פחות יצוקה, ממקומות אחרים, נאמר שהכותבת מעדיפה שלא לפרטם. או בלשונו המעודנת של חנוך מרמרי, שמצא עצמו לפתע, כמו אנשי הזהות הגנובה, מושאל לרגע מרבצו כדי לשמש שק אגרוף מזדמן, "נוצר מצב פוליטי מיוחד", כך אמר, ולא הוסיף.
אך מרגע ששוחרר לאויר הברווז, אין לך, אדם נבון וחפץ חיים, או גברת אוהבת חיים, אלא להצטרף לספין, מי לימינו ומי לשמאלו, ולהסתפק לפחות באתנן. חיים פעם אחת.
לאונרדו שאשא
בעוד אני תוהה איך מתנהלים דברים בישראל, נופלת לידי מציאה ממש, אפשר לאמר אוצר בלום. ספר קטן שנדחק לשולי המדף המאובק, ושמו אף מרמז לפמיניזם הלוהט שנשפך עלינו לאחרונה מכל עבר. "יומה של הלילית", בתרגום מופלא של בארי ורפופורט. הספר עוסק בנימים הדקות של חיי סיציליה, בצל השמועה שיש שם מן ארגון שנקרא "מאפיה" אך אין להוכיח קיומו, ויש הטוענים שזו השמצה חסרת יסוד שהפיצו הצפוניים הלבנבנים ממילאנו על הדרום השליו והמסור באמונתו לצבא ולכנסיה.
לעיתים מזמן לי היקום מתנות כאלה, בעיקר על מדף הספרים, פחות מזה בין היצועים או הרגליים. שאשא, בתרגום נפלא, מספר כבר ב 1961 על מה שעדיין לא נרמז פה. ופה ושם מעיר על "מעמד האשה" בתל אביב, אה סליחה, סיציליה.
תגלית של ממש
ידיעה מעניינת על השירותים הנוספים והמסלקהשל "תגלית", התוכנית להטסת מיליונרים לישראל לחופשה על חשבון הברון.
Splinters - שבבים 